Some of my thoughts this ג' תמוז will be about:
ב''ה [.והנה אמרו [שבת קה כל המתעצל בהספדו של תלמיד חכם ראוי לקברו בחייו. ראו כמה גדול ענין הספד... כללו של דבר צדיקים הם במיתתן חיים, רק עיקר מיתה מקבורה ואילך ששם נסתלקו מחיים ולא יחשבו עמהם. ולכך הספדא ואבלו מתחיל מיום קבורה דאז עיקר הסתלקות, וזהו המתעצל בהספדו של תלמיד חכם שחושב הלא הם חיים ומה להספיד, ואם כי נקבר מה בכך מ''מ בכלל החיים יחשב, ואין זה, שהקבורה גורמת הסתלקות, ולפי זה שופט שאף שהוא חי מכל מקום שייכת בו קבורה ,וא''כ אף הוא ראוי לקוברו בחיים, שפיו ענה בו שאף לחיים תתכן קבורה, ומדה כנגד מדה –יערות דבש חלק ב דרוש יא