ותבך ותפול לפני רגליו,
ואשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב,
כי סתם תפילתי -
ושער הקדים יהיה סגור.
יקרה היא מפנינים - בשליש עפר הארץ,
בקשתך עד חצי המלכות,
את תקותך אשר תורידי מהחלון,
ומליבם, יוציאו מילים.
...ויש תקוה לאחריתך - ושבו בנים לגבולם,
אביב קלוי,
מוצל מאש,
זכרתי לך חסד נעוריך.
הסבי עיניך מנגדי,
כי התחלחל המלכה מאוד,
ועצור במילין מי יוכל?
ונפשי יצא בדברו.
Comments
Post a Comment