פזמון״בר יוחאי״ מהקדמת רוח דוד פירוש על האדרא קדישא מר׳ דוד די מדינה (נדפס 1747)

פזמון, יותר מפורסם, הידועה בשם ״בר יוחאי״ היא משמעון לביא (רש״ל) שחי 1586-1485.
---
בר יוחאי כנהורא דשמשא. ראש כתר דמלכא קדישא.

בר יוחטאי אור הגנוז פנימה. כולל עטרין דאבא ואימא.
רב חסדה והיא תעלומה. מאין תמצא בכתפי נעלמה.

בר יוחאי לבי אדרא רבא. שם אתכנסו הודה הדרה וזיוה.
חברייא קדישה וטבא. מלובשין שריין רומחי וחרבא.

 בר יוחאי מה נכבד ההוא יומא. שבו גילתה הפרסא סתומא.
עקודים נקודים מעינא ופומא. יצא תיקונו ממצח הוא שם מ״ה.

בר יוחאי והחכמה מאין. הבן יקיר לך מאיר אישון בת עין.
כרעיה דאבוה גילה רעוא דרעוין. רבי אלעזר גם סוד המזלין.

בר יוחאי אמרי בינה נחקקו. בלב משכיל כתהום עמקו.
תקן מצולות ועינא פקיחא זכו. רבי אבא מליו כבוצינא דלקו.

בר יוחאי חסד א-ל עלי עין. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם בימין.
אשר נשבעת ומימי קדם דאין. רבי יהדה וכורסיא דעתיק יומין.

בר יוחאי רוח עצה וגבורה. גאולתי עורה כבודי עורה.
תיקן מי אל כמוך בסוד נסתרה. רבי יצחק ימחה אף ועברה.

בר יוחאי תפארת אדם חמלתו. רחמן מטה לצד גדולתו.
רוחא דמשיחא גילה בחכמתו. רבי יוסי בר יעקב למנוחתו

בר יוחאי שומרה נצח לנביאים. נא להחיות חיש לב נדכאים.
נשא עון חמיתא ברעיונים. רבי חזקיה לשכון י-ה אלקים.

בר יוחאי ישא הוד לנפש פדיון.גאולה תהיה יום תוך אפריון.
גילה תיקון כי חפץ חסד עליון. רבי ייסא לשורשו שם חביון.

בר יוחאי וליסוד ארץ חלקתו שושבין א-ל חי צדיק באמונתו.
גילה תיקון עובר על פשע דתו. רבי חייא סולח איש וגותו.

בר יוחאי כתר מלכות על כפים. שאי בעוז מי אנכי במצלתים.
גילה לא החזיק לעד אפו כמים. רבי יוסי קומי ירושלים.

בר יוחאי לשארית ותרין תפוחין. גמרת לכלהו תיקונין.
נהירין כפרסא דעליכון כבוצינין. כגושפנקא חתימין ורשמין.

בר יוחאי חיון כרוביא ומלאכין. נחתו כולהון מכלהו עלמין.
למשמע מילין עילאין כסנדולכין. מפי קדיש הורמן דעושנין.

בר יוחאי דרפתוקא דאוריתא. לבריק זהוריתיה וגלא עמיקתא.
תפארת עטה רזא דמהימנותא. עד נהורא דכל נהורין מטא.

בר יוחאי פומא דגזיר בעליונין. יגזור אילמות וכליה לאלמין.
קליא בעוריא וית קל דשופרא. תונבא לנקוט לסהדותא דשקרא.

בר יוחאי האיך יסבור רבון עלמין. חציפותא דרברבי עמין.
רעיא מהימנא אנת וברך קדישא. עם ר׳ פנחס תעמדו בפירצא.

בר יוחאי מאן לימא לכון להאי גיסא. למאן כדכל שעתא מתרחיש לון ניסא.
א-לקכון דרעיא מהימנא פלחי. יצמח פורקניה ויקרב משיחיה.

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

The 16 expressions of forgiveness

The 16 different expressions of forgiveness, extended explanation. Translation by Rabbi Mendy Greenstein  Kapara - atonement, “atone for your nation Israel. כפרה - כפר לעמך ישראל . When you are in debt to get forgiven for it you need to give a כופר נפש , a payment of your soul. This is  judgment that descends upon you and a difficulty you go through in order to atone. A direct exchange for atonement all at once. Thus, on Yom “Kippurim” we ask for complete forgiveness in the merit the five עינוים afflictions we subject ourselves to.  Slicha - forgiveness, by the golden calf, “and Hashem says, I have forgiven, as you said” סליחה - ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך . The idea is forgiveness for now, but the punishment is still in the wings and has not gone away. Even if there is punishment for now, to affect the forgiveness, it is not over. Just as by the golden calf it states וביום פוקדי ופקדתי , “on the day I remember (to punish you for a sin) I remember (to pu...
Read more
The concept of רוח מלפני יעטוף - the "wind" in this verse as referring to the נפש אלוקית - the divine soul. In the first chapter of Tanya the verse in Yishayahu 57:16 ונשמות אני עשיתי - "and I have made souls", is quoted as a proof that the soul is actually composed of two. The beginning of this verse states, not quoted directly is, רוח מלפני יעטוף - "a spirit that comes from before me enshrouds you". While this part of the verse might refer to the soul in general, which is divids into two, as the end of the verse continues, " and I have made souls", in the plural, this first part of the verse might also refer to the נפש אלוקית in particular. That is, the concept of רוח.  The word "Ruach" refers to a radiance of divine light of the soul, according to one interpretation in the following Medrash Hagadol (ויגש דף תשנב): Skip the brackets below to get to the relevant quote. ["...It is written "לעשות לרוח משקל - to...
Read more

'Ein bal ha'nes makir be'niso' according to the Mittler Rebbe

  'Ein bal ha'nes makir be'niso' means, not that you do not recognize the miracles going on. Rather, it means that you do not know what you did to deserve the miracles that happen to you. Usually, divine response is reciprocal.   However, Hashem also gives constantly even if you did not call to him. This is because of 'Ani Yeshena ve'libi er' - Hashem's 'heart' is awake even though he is, so to spe ak, 'asleep' in the exile. This is the concept of Hashem answering you before you ask - 'terem yikre'u ani e'e'ne.' -Mittler Rebbe Perhaps this is parralleled in the pasuk 'nidrashit le'lo sha'alu, nimtzeti le'lo bikshuni, amarti, heneni, hineni el goy lo korah be'shmi' - I am in answer to those who did not ask for me, found by those who did not search for me, I say, "Here I am! Here I am" to a nation who does not even call in my name.' (Yishaya 65:1)
Read more