אל תיראי אדמה, גילי ושמחי,
והחיות רצוא ושוב, שובי שובי ונחזה בך.
לא ברעש ה׳,
עובדה דכהנה בשקט וברעותה דליביה.
והלילה אמר הורה גבר.
ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים,
עמודי התווך, חזקני נא אל הפעם.
הלוך ילך ובכה,
שְׁלִיחַ, פַּסָּא דִי-יְדָא; וּכְתָבָא דְנָה, רְשִׁים,
תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא, וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר.
Comments
Post a Comment